חיסונים

חיסונים. לכולם יש דעה בנושא. יש המון כתבות וטורי דעה בעד ונגד. במקביל, מתרוצצות להן שמועות על מחלות ותופעות שנגרמו כתוצאה מחיסון ובין היתר, גם המון אגדות אורבניות ותיאוריות קונספירציה. תוסיפו לכל העודף מידע הזה תחושת חוסר אמינות בין האדם הקטן במערכות בריאות גדולות, בפרט במהלך מגפת הקורונה וההתחזקות של תחושת העמימות בין אנשים לחברות תרופות. כל זה הביא הורים רבים להחלטה לא לחסן או לחסן חלקית בחלק מהחיסונים או לשנות את תכנית החיסונים הקיימת. בבלוג הזה,  נתייחס לתכנית החיסונים השגרתית ולא נכנס לחיסוני שפעת או קורונה. בואו נעשה קצת סדר בחיסונים ובשמועות.

כדי להתחיל להבין את תכנית החיסונים בישראל, כדאי לדעת שתוכנית החיסונים שלנו דומה לכלל העולם המפותח. ולכן, באירופה ובארה”ב תכנית החיסונים ממש דומה לישראל מלבד שינויים בתזמון. כלומר, עד גיל שנה התוכנית לרוב זהה. השינויים שנפגוש יהיו בעיקר בחיסוני הדחף (בוסט) בגילאי 4-6 שנים.

אחת הסוגיות הכי מדוברות, היא מדוע מחסנים כבר בגילאי הינקות והילדות. ההסבר טמון בשתי סיבות עיקריות. הראשונה, מערכת החיסון של תינוקות היא עדינה ורגישה. לכן הסיבה הראשונה היא פשוט להגן על התינוקות מפני מחלות קשות ולא נעימות.  הסיבה השנייה, היא סיבה רחבה יותר. מטרתה, להגן על כלל האוכלוסייה מפני מחלות אלה או אחרות. בוודאי שמעתם בעבר את הביטוי “חיסון עדר” בהקשר החיסון של קבוצה גדולה. המשמעות של חיסון עדר היא שככל שיותר אנשים בסביבה ספציפית מחוסנים, כך המחלה לא שורדת היטב בסביבה זו ולכן המעגל נשאר מוגן. ככל שיש יותר “חורים” גדולים ופרצות במעגל מסוים, קל למחוללים לפרוץ את המחסום כולו ולשגשג. למעשה, החורים הללו לפי מחקרים מסוימים אפילו עוזרים למחוללים לייצר מוטציות עמידות יותר.

כיום, ישנם שני סוגי חיסונים עיקריים. הראשון הוא חיסון מומת. כשמו כן-הוא. הוא אינו חי. מדובר בחלקי דנ”א שאינם יוצרים מחולל חי. הגוף יודע לזהות את חלקי הדנ”א ולשייך אותם למחולל הספציפי. בגלל שלא מדובר פה בגורם חי, החיסון הזה בטוח יותר ותופעות הלוואי שלו לרוב קלות יותר מאשר החיסון השני שהוא חי-מוחלש. שזה אומר, מחולל שהפכו אותו לחלש יותר. אם נדמה את זה לחיים שלנו הוא ישנוני יותר או קצת חולה בעצמו, ולכן מסוכן ופעיל מעט מאד, אך יעילות החיסון שלו טובה. בשני סוגי החיסון, המטרה היא לגרום לגוף לזהות את המחולל ובכך לעודד את ייצור הנוגדנים כנגד ה”פולש”.

אם החלטנו לחסן, מה עושים ואיך להקל על הילד?

• קודם כל חבקו ונשקו. זה תמיד עוזר.
• אם את מניקה, הניקי מעט לפני החיסון והנקה טובה וגדולה אחריו.  חלב האם עצמו עשיר בחומרים המסייעים בהרגעה ונוגדי כאב ודלקת. בנוסף, המציצה עצמה היא פעולה מנחמת ומרגיעה.
• מיד לאחר החיסון הפריחו בועות סבון (כן! כן! בועות סבון!) זה מסיח את דעתם והם מוקסמים ונרגעים בשנייה.
• אל תגעו, אל תשפשפו ואל תעסו את מקום החיסון.
• כשאתם חוזרים הביתה, מלאו להם אמבטיה נעימה, ותנו להם להיות במים. זה מוריד את החום הסיסטמי והמקומי ומפזר את החומר בשריר.
• השתדלו להמנע ממתן משככי כאבים בכדי לא לשנות את רמת החיסון. במידה והחום עולה מעל 38 מעלות צלזיוס או שהתינוק ממש לא מרגיש טוב,ואם אין התוויה אחרת כמובן שניתן לתת.
• בכל אופן, במידה והחום עולה מעל 38.5 מעלות צלזיוס יש לגשת לרופא.

עצה אחרונה, בכל החלטה שאתם מקבלים, התייעצו ובדקו עם צוות מקצועי. זכרו שברשתות יש מידע רב ולא כולו אמין. קבלו החלטות מתוך מידע וכוח ולא מתוך פחד. אנחנו פה אם יש לכם שאלות, גם בנושא הזה.

רפואה שלמה בכל בחירה!